פסק-דין בתיק ת"ק 009631/03

1.         בפני תביעה של התובע המופנית כנגד הנתבע, אשר נשכר ע"י התובע לטפל בסידורי הלוויה של חמו, מר קוזיה שמואל ז"ל, שהלך לעולמו ביום 01.12.01 (להלן: " המנוח").

2.         לטענת התובע הוא הופנה אל הנתבע ע"י בית החולים בו נפטר המנוח, והנתבע היה אחראי על העברת הגופה וסידורי הקבורה מול החברה קדישא.

            התובע העביר לידי הנתבע, לפי דרישתו, סכום של 16,535 ש"ח עבור קבורת המנוח ושמירת קבר סמוך לאשתו, תבדל"א, וקיבל קבלות על הסכומים הללו.

3.         כשנה לאחר הפטירה של המנוח הסתבר לתובע באקראי, מצפיה בתוכנית טלויזיה, כי דמי הקבורה שנגבו הם גבוהים מאלה הנקובים בתקנות הבטוח הלאומי (דמי קבורה) התשל"ו - 1968, ולמעשה בעבור קבורת המנוח לא היה צורך כלל בביצוע תשלום, היות ודי הקבורה משולמים ע"י המוסד לביטוח לאומי.

4.         בתביעה זו מלין התובע על כך שהנתבע לא יידע אותו על האפשרויות העומדות בפניו לקבורה, מהן העלויות הכרוכות, שלל ממנו את יכולת הבחירה שעמדה לרשותו, וקבע עבורו כי הנפטר יטמן בחלקת קבר חריגה הכרוכה בתשלום.

            בתביעה זו דורש התובע את החזר הסכום ששילם עבור קבורת המנוח (10,000 ש"ח), היות ולטענתו סכומים אלה נגבו במרמה מבלי שהתקבלה הסכמת התובע לקבורה בחלקה החריגה.

5.         הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי הסביר לתובע את האפשרוית העומדות לקבורה, וזה בחר באפשרות של קבורת המנוח אגב שמירת חלקת קבר סמוכה לאשה, תבדל"א, אפשרות כזו משמעה קבורה בחלקת קבר חריגה, הכרוכה בתשלום עבור הנפטר (10,000 ש"ח) ועבור האשה (6,535 ש"ח).

            אילו לא היה עומד התובע על שמירת הקבר לאשה, אזי הקבורה לא הייתה כרוכה בתשלום.

6.         הנתבע טען כי פעל על פי הנחיות התובע - הלקוח, העביר את כל הסכומים לחברה קדישא ולא שלשל לכיסו אגורה אחת מעבר לשכר שסוכם בינו ובין התובע עבור סידורי הקבורה (כ- 10,000 ש"ח).

7.         ביום 22.01.2004 הופיעו בפני הצדדים וטענו את טענותיהם.

            בדיון זה אשר התובע שביקש מהנתבע שאשת הנפטר תיקבר לימים בחלקת קבר צמודה לנפטר, ואז ניתנה ע"י הנתבע הצעת המחיר של 16,000 ש"ח. באותו דיון אשר הנתבע שהוא לא הראה לתובע את מסמך ג' אשר צורף לכתב התביעה, עליו חתם הנתבע בשם התובע לצורך בחירת האפשרות השלישית, היא הקבורה בחלקת קבר חריגה, וזאת מכיון שזו האופציה אותה ביקש התובע מלכתחילה.

8.         בתום הדיון הוריתי על זימונו של נציג החברה קדישא כעד, וזאת על מנת לשפוך אור על יחסי הנתבע מול החברה קדישא ועל מנת להבין האם לנתבע קיים אינטרס כלשהו ב"שיווק" חלקות הקבר החריגות.

9.         ואכן, ביום 30.05.2004 התייצב בפני מר נחום בויאר, נציג החברה קדישא ופרט בפני בית המשפט את אופציות הקבורה: האחת, בחלקת הבטוח הלאומי ללא כל תשלום; השניה, קבורה משפחתית בקומות בסכום של כ - 5,200 ש"ח עבור בן הזוג; והשלישית, בחלקה חריגה - רק בה ניתן לשמור חלקה האחד ליד השני, בסכום של 16,535 ש"ח. באופציה השלישית אין השתתפות של הביטוח הלאומי.

            מר בויאר אישר כי במקרה הנדון הנתבע פעל בשם משפחת התובע ושילם את מלוא הסכום הנדרש. מר בויאר טען כי הנתבע אינו מקבל פרמיה כלשהי עבור מכירת חלקה חריגה.

10.        בתום הדיון הציע נציג חברת החברה קדישא לתובע קבורה בקומות - היינו שאשת המנוח תוכל להיקבר מעל הנפטר, ואז יוחזר הכסף במלואו, קרי 16,535 ש"ח.

            התובע ביקש שהות לבחון את ההצעה וביום 03.06.2004 הודיע לבית המשפט כי אשת הנפטר הביעה זעזוע מהאפשרות של קבירה בקומות ולכן נדחתה הצעת הפשרה ויש ליתן פסק דין לפי החומר שבפני.

11.        לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדות נציג חברת החברה קדישא, אני סבורה שדין התביעה להדחות.

            מהעדויות שבתיק עולה כי קיימות שלוש אפשרויות לקבורה - האחת, ללא תשלום, ללא אפשרות לשמור קבר לבן הזוג, השניה בקומות - אגב חיוב בסך של 5,200 ש"ח, והשלישית - האחד ליד השני, בחלקות חריגות, בסכום של 16,535 ש"ח.

12.        התובע הודה כי ביקש מהנתבע לדאוג לקבורת הנפטר, אגב שמירת מקום לאשה. דהיינו - התובע לא שאל את הנתבע מהן האפשרויות לקבורה אלא הגיע אליו כשבקשה מפורשת בפיו - לדאוג לקבורה האחד לידי השני.